בציור שלי ניסיתי ללכוד את מה שדמיינתי כעיר לִיובַּאווִיטְש בתקופת הבעל שם טוב. ראיתי אותה כעיירה קטנה וציורית, עם בתי עץ כפריים וגגות תלולים שמגינים מפני השלג. השתדלתי לשקף את האווירה החמימה והקהילתית, כשהחיים מתנהלים סביב בית התפילה והשוק המקומי. באחד הרגעים המרגשים בציור, בחרתי…

כשהתחלתי לצייר את הציור הזה, כל משיכת מכחול הייתה כמו התמודדות עם כאב שאי אפשר לתאר במילים. החייל, עטוף בטלית עם פסים אדומים, מסמל את הדם והסבל שהעם הזה חווה בלי סוף. התפילין שבראשו ועל ידו הם כמו מגנים, חומת אמונה שמגינה עליו מהסערה שבחוץ.…