כל ציור שלי בעיניי הוא ייחודי, ואולי תצחקו אבל אצלי הוא ממש כמו אבן יקרה המשובצת בפסיפס הרבגוני של מכלול ציוריי. כל אבן כזאת חשובה לי , ואפילו אם היו בה טעויות אצלי זה זיכרון מלמד, ומהווה מדרגה הכרחית שהייתי צריכה לעבור.
אבן החן החדשה שיצרתי ב”ה, נבעה מרצון שלי לתת מתנה מיוחדת לסבתא רבה שלי (כן אמא של סבא) לרגל יום הולדתה ה-90. סבתא ששרדה את השואה, עלתה באניית מעפילים מרומניה, נאסרה בקפריסין על ידי הבריטים והקימה בית יהודי בארץ ישראל.
הציור הזה תמיד יהיה יקר לליבי.
כוונתי בציור להציג את הרגע שהכל אפשרי בו, רגע שבו היצירה עדיין בראשיתה. המסגרת הריקה היא קנבס שמחכה לסיפור חדש. הספרים מסמלים את המחשבות והזיכרונות שמניעים אותי. העששית מתארת את האור הפנימי, את ההארה והרעיונות הנולדים בין הצללים. צנצנת הצבעים והפלטה מייצגות את הכלים דרכם…
התיישבתי מול הקנבס, מביטה לעבר האגרטל המלא בפרחים עדינים. התבוננתי בהם בתשומת לב, בוחנת כל עלה כותרת וכל גוון של צבע. תוך כדי שאני שוקעת בעולם הפרחים שלפני, התחלתי להעביר את מראם אל הבד. כל תנועה של המכחול הייתה מחושבת, מנסה לתפוס את היופי שבמציאות,…
Hebrew