ביום החם והמעונן יצאתי לצייר את הנוף שנפרש לפניי, תחת שמים עטופי עננים שהפכו את האור לרך ומלטף. התחושה הייתה כאילו הזמן עצר לרגע. העננים העלימו את משחקי האור והצל, וטשטשו את גבולות המוכר והידוע.
הצמחייה הירוקה והעשירה נראתה רעננה במיוחד, כאילו התעוררה לחיים תחת כיסוי העננים. הדרך המפותלת הובילה את המבט אל עבר המים השקטים שמשתרעים באופק.
המבנים המרוחקים נבלעו בתוך האווירה המעוננת, מתמזגים עם הנוף הטבעי בצורה מושלמת. ניסיתי ללכוד את התחושה הזו—שלווה ועדינות ששררו במרחב, כשכל פרטי הנוף השתלבו זה בזה בהרמוניה שקשה לתאר במילים.
הציור שלי מהיום הזה הוא ניסיון ללכוד את הקסם שהעננים יצרו, את הרכות והשלווה שנשפכה מהשמיים והפכה את הנוף למראה חלומי ורגוע.